[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי JanBaby לאתר Pixabay]

[לאוסף המאמרים על פרשת הצוללות, לחצו כאן]

מזמן לא דיברנו על צוללות - אז תרשו לי עוד כמה מילים בנושא... 

פרשת הצוללות היא פרשה שיש לה הבטים מדיניים (למה גרמניה ולא מקום אחר) וגאו-אסטרטגיים (למה מצריים) אלו הם לוז הפרשה והאספקטים היותר חשובים שלה.

זווית הראייה של מנכל משרד הביטחון לא כוללת אף אחד מההבטים הנ"ל.

מי שרוצה באמת להבין מה קורה בפרשה צריך לשים בצד את העדות הטכנית-לגויסטית של מנכל משרד הביטחון ולחפש את העדות של מי שהיה ראש המל"ל בשעת ההתרחשויות בין 2011 ל- 2013. במקרה ראש המל"ל באותה תקופה אחד בשם יעקוב עמידרור מתראיין לעיתון ביוני האחרון והדברים שלו זמינים כאן:

.

[לכתבה המלאה ב'מעריב', לחצו כאן]

מהדברים של ראש המל"ל דאז עמידרור עולה ככה:

א. מתנהלת עבודת מטה בנוגע לספינות שטח בצבא. רמל"ל הוא זה שמאשר לחיל הים לקנות 4 ספינות שטח בהתאם לבקשת חיל הים.

ב. מתנהל דיון ברמת המטה לביטחון לאומי (מל"ל) לכל הפחות (ואני מניח ששותפים לו גם אנשים מחיל הים) בסוגית הצוללות. ראש המל"ל (הרמל"ל) עמידרור מנסה לשכנע את ראש הממשלה ומפקד חיל הים שחובה להגדיל את צי הצוללות שבידי ישראל ל- 9 צוללות, דעתו לא מתקבלת אבל כן מוחלט להחליף את שלושת צוללות הדולפין (1 עד 3) שבאותו מועד עומדות כולן לפני טיפול חצי חיים.

[תמונתו של אלוף במיל' יעקב עמידרור משמאל, נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Ira Abramov. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 2.0]

נעשים במסגרת הפרשה הזאת דברים שאני לא מבין. למשל, ביטול המכרז לספינות שטח וההחלטה לקנות אותן מטיסנקורפ. למה זה קורה? לא יודע אבל אני יכול לנחש.

מה שעולה מהפרשה הזאת הוא שמשרד הביטחון ממודר מההחלטות. לא תקין אבל אצל ביבי? זה אפילו לא חריג. אני מזכיר לכולכם, שלאחרונה נחתמו הסכמי אברהם ללא ידיעת שר החוץ שר הביטחון והמנגננים עליהם הם מופקדים. כל מי שעיניו בראשו יכול להבין שבמסגרת הסכמי אברהם בוצעה עבודת מטה בחלק מהשאלות הצבאיות העולות מההסכמים שעסקה בשאלות ספציפיות אבל התמונה הכללית לא נחשפה לא לפני אנשי הצבא שלקחו חלק ולא לפני אנשי משרד הביטחון.

בקצרה? מעולם לא דיברו רבים כל כך, הרבה כל כך, על נושא שהם פשוט לא חשופים לכל מערכת השיקולים שהובילה בו לארועים השונים מונעים מאינטרס פוליטי ומסרבים לחשוב.

לסיכום

אם שורה של קצינים בכירים יותר או פחות שרובם הגדול כלל לא עסק ברכש (לא רבותי בשר לעל האש בדבורה כלל לא נחשב) חושבים שהם מסוגלים להבין מה נהיה על סמך כותרות בעיתון ? אני מציע שהם יחשבו שוב

לסיכום של הסיכום - המאמר של עמר דנק מדוע עובדות לא משנות את דעתנו שזמין כאן. אם אתם עוקבים אחרי עמר? מומלץ. הוא קוץ הוא קשקש הוא נתקע בגרון אבל הוא יגרום לכם לחשוב.

[למאמרו של עומר דנק: 'הטיית האישור – למה עובדות לא משנות את דעתנו', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על פרשת הצוללות, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• FM-103 (שנת 2020), "אני הוא זה שדחף את נתניהו לסגור על קניית 9 צוללות מול הקנצלרית", מעריב, 29/6/20.
• פנחס יחזקאלי (2020), עומר דנק: הטיית האישור – למה עובדות לא משנות את דעתנו, ייצור ידע, 27/4/19.